מחקרים 08.01.2017

מחקר נוסף מדגיש את הפוטנציאל הטמון ב"לבלב ביוני"

ה"לבלב הביוני" (bionic pancreas), המטפל הן באינסולין והן בגלוקגון, נוסה לראשונה בהצלחה בסביבה הביתית בקרב חולי סוכרת סוג 1 בארה"ב

מנגנון פעולת אינסולין (צילום: אילוסטרציה)

בטיחותה ויעילותה של מערכת אוטומטית לבקרה גליקמית המשתמשת באינסולין ובגלוקגון לא נבדקו עד כה בסביבה ביתית תוך ניהול חיי שגרה. מטרת מחקר זה, שנערך בארצות הברית, היתה להעריך האם יוכל ה- biohormonal bionic pancreas, המעודכן אך ורק בנתון של מסת הגוף של המטופלים, לשפר באופן יעיל ובטוח את רמות הגלוקוז הממוצעות ולהפחית אירועי היפוגליקמיה בקרב חולי סוכרת סוג 1, במסגרת הסביבה הביתית שלהם, ותוך ניהול חיי שגרה ללא כל הגבלה על פעילות גופנית או מגבלות תזונתיות.

למחקר crossover שנערך לפי חלוקה אקראית גויסו מתנדבים בני 18 ומעלה החולים בסוכרת סוג 1, הגרים במרחק של לא יותר מ- 30 דקות מאחד מתוך ארבעה מרכזי סוכרת בארה"ב שנכללו במחקר. המשתתפים חולקו באופן אקראי ביחס של 1:1 להמשך טיפול שגרתי או לטיפול עם biohormonal bionic pancreas בחלקו הראשון של המחקר, כאשר בחלקו השני התחלפו קבוצות הטיפול (אלו שהחלו בטיפול שגרתי עברו לקבל טיפול עם הלבלב הביוני, ולהיפך). כל התערבות נבדקה במשך 11 ימים, במהלכם המשיכו המשתתפים בחיי שגרה, כולל פעילות גופנית ונהיגה. הנתון היחיד שהוזן למערכת הביונית היה מסת הגוף של המטופל. חישוב מינוני אינסולין וגלוקגון, שניתנו במתן תת עורי, נעשה באופן אוטונומי באמצעות אלגוריתמים בהתאם למידע שהתקבל מ- (continuous glucose monitor (CGM. התוצאות העיקריות של המחקר הוגדרו כרמות ממוצעות של גלוקוז, ומשך הזמן הרציף בו נמדדו רמות גלוקוז נמוכות  מ- 60mg/dL.

למחקר גויסו באופן אקראי כ- 43 משתתפים בין השנים 2014-2015, מתוכם כ- 39 השלימו את המחקר – 20 מהם טופלו קודם לכן בלבלב הביוני, ו- 19 החלו בקבוצת הטיפול השגרתי. רמת הגלוקוז הממוצעת לפי CGM היתה 7.8mmol/L,י SD 0.6י(SD 10.9, 140 mg/dL) בקרב המטופלים בלבלב הביוני, בהשוואה ל- 9.0mmol/L,י SD 1.6י(SD 29, 162 mg/dL) במהלך הטיפול השגרתי. הפרש של 1.1mmol/Lי(95%CI 0·7–1·6; p<0·0001). משך הזמן הממוצע בהיפוגליקמיה היה 0.6% (SD 0.6) במהלך הטיפול עם הלבלב הביוני, בהשוואה ל- 1.9% (SD 1.7) במהלך הטיפול השגרתי, הבדל של 1.3% (95%CI 0·8–1·8; p<0·0001). בהשוואה לטיפול השגרתי, תחת הטיפול בלבלב הביוני נטו המטופלים לסבול יותר מבחילה. פרט לכך, לא נראו תופעות לוואי משמעותיות או לא צפויות במהלך תקופת המחקר.

החוקרים מסכמים כי בהשוואה לטיפול קונבנציונלי בסוכרת, בין השאר באמצעות משאבת אינסולין המחוברת לחיישן, הצליח ה- biohormonal bionic pancreas שעודכן אך ורק במסת הגוף של המטופל, להגיע לאיזון גליקמי משופר, ללא צורך בספירת פחמימות. יש כעת מקום לערוך מחקרים נרחבים וממושכים יותר על מנת להעריך את יתרונותיו והסיכונים הטמונים בשימוש במכשיר זה.

מקור:

El-Khatib, F.H., Balliro, C., Hillard, M.A., Magyar, K.L., Ekhlaspour, L., Sinha, M., Mondesir, D., Esmaeili, A., Hartigan, C., Thompson, M.J. and Malkani, S., 2016. Home use of a bihormonal bionic pancreas versus insulin pump therapy in adults with type 1 diabetes: a multicentre randomised crossover trial. The Lancet.

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת סוג 1,  לבלב ביוני
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות