צליאק 16.08.2015

חולי צליאק נמצאים בסיכון מוגבר לנוירופתיה

מסקירה רטרוספקטיבית רחבה עולה כי הסיכון של חולי כרסת (צליאק) לפתח נוירופתיה במהלך חייהם גבוה פי 2.5 מהסיכון באוכלוסיה בריאה

רב המחקרים שעסקו עד כה בקשר בין כרסת למחלות עצב לא סיפקו תמונה ברורה וחד משמעית בעיקר בשל מתודולגיה, הגדרות לא מדויקות של נוירופותיה וכן מדגמי מחקר קטנים. עם זאת קיום הקשר בין שתי המחלות סביר פתופיזיולוגית הן בשל הפרעות הספיגה הנלוות לכרסת והן בגלל אופייה האוטואימוני של המחלה. על רקע הדברים חוקרים משבדיה וארה"ב ערכו סקירה רטרוספקטיבית רחבה בקרב מטופלים עם אבחנה היסטופתולוגית של מחלת הכרסת וביקשו להעריך את הסיכון היחסי והמוחלט לנוירופותיה של חולים אלה. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA NEUROLOGY.

במהלך המחקר נסרקו מאגרי הנתונים של 28 מעבדות פתולוגיות בשוודיה ולוקטו תוצאות של ביופסיות מעי דק שנבדקו בין השנים 1969 ל 2008. החוקרים אמדו את הסיכון לנוירופתיה בקרב 28,232 מטופלים שאובחנו כחולי כרסת על סמך ממצאים היסטופתולוגיים בהשוואה ל 139,473 מטופלים תואמי גיל ומין ללא עדות לכרסת.

הניתוח הסטטיסטי גילה כי תחלואה בכרסת תרמה לעלייה של פי 2.5 בסיכון להתפתחות נוירופתיה (95% רווח סמך, 2.1-3.0; P<0.001). בנוסף כרסת נקשרה לסיכון מוגבר לנוירופתיה דלקתית דמיאלינטיבית כרונית (יחס סיכון 2.8; 95% רווח סמך 1.6-5.1; P=0.001), נוירופתיה אוטונומית (יחסי סיכון 4.2; 95% רווח סמך 1.4-12.3; P=0.009), ומונונויריטיס-מולטיפלקס (יחסי סיכון 7.6; 95% רווח סמך 1.8-32.4; P=0.006). לא נמצא קשר בין כרסת לבין פולינוירופתיית דלקתית דמיאלינטיבית חדה (יחסי סיכון 0.8; 95% רווח סמך 0.3-2.1; P=0.68).

החוקרים קובעים כי נמצא קשר מובהק בין כרסת לנוירופתיה. שיעור הסיכון היחסי במדגם המבוסס על אוכלוסיה רחבה מצדיק, לדעת החוקרים, ביצוע בדיקות לגילוי כרסת בקרב חולים עם נוירופתיה.

מקור:

Thawani SP, Brannagan TH, III, Lebwohl B, Green PR, Ludvigsson JF. Risk of Neuropathy Among 28 232 Patients With Biopsy-Verified Celiac Disease. JAMA Neurol. 2015;72(7):806-811.

ערך: דר' צבי שליטנר

נושאים קשורים:  צליאק,  כרסת,  מחלת עצב,  נוירופתיה,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות